עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
האם תגובה תוקפנית בפייסבוק מהווה לשון הרע? מקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בקריות, נגע בנקודה זו והוביל לדחייה של תביעת לשון הרע כנגד משתמש פייסבוק שהגיב לפוסט. המקרה התרחש במהלך מבצע ‘צוק איתן’, לפני כשנתיים, בדף פייסבוק שעיקרו החרמת חדשות 2 וחדשות 10. באחד הדיונים בדף, בו שותף פוסט מדף אחר, פרסם מנהל הדף פוסט וכתב “גדעון לוי מחבל של החמאס או לא”. הדבר עורר דיון יצרי שבו השתתפו משתמשים רבים.
הנתבע פרסם תגובה על התובע, מוטי מרקוס, ובה כתב כי הוא ‘שמאלני קיצוני שתומך בערבים’, הזכיר את היותו מנהל סניף סופר פארם והוסיף כי ‘אני סומך עליכם… בדם הימני שלנו, שתדעו לפתוח עליו ולהגיע עד לסניף שלו…”. תגובה זו נותרה ללא התייחסות וללא ‘לייקים’, להבדיל מהפוסט עצמו. מושא התגובה תבע את מפרסם התגובה לפצותו ב-100 אלף ש”ח בטענה שזה פרסם לשון הרע. בתביעתו טען כי החשיפה לתגובה הייתה גדולה ועצם שיוכה למאמריו של גדעון לוי ולחברת הכנסת חנין זועבי, העצים את לשון הרע שהוצא.
בכתב ההגנה שהגיש הנתבע לא הוכחש את הפרסום, אך נטען כי הוא בוצע בימי המבצע הצבאי הסוערים. כמו כן נטען שהפרסום הוא בגדר ‘זוטי דברים’. עוד טען הנתבע שהתובע העלה לפני פרסום הפוסט, פרסום בגנות חיילי צה”ל והתבטא, לדבריו, בצורה שניתן להבינה כתמיכה בארגוני טרור. בנוסף, הוא טען להגנת תום הלב. בית המשפט סבר שלא מדובר בגידופים ובקללות, ושהכינוי ‘שמאלני קיצוני’ איננו לשון הרע, מה גם שספק אם הציבור הרחב מייחס חשיבות לפרסומים מעין אלו המפורסמים על ידי פלוני. בית המשפט הסביר כי הפרסום המדובר אינו פוסט אלא תגובה בדף בלבד, שנכתבה בתקופה סוערת.
שאלת התקיימות העילה המשפטית ושאלת הנזק
עורך דין אורי דניאל מסביר כי בתביעת לשון הרע יש להבחין בין שני שלבים, הברורים לנו אינטואיטיבית, אך חשובים מאוד מבחינה משפטית: 1. שאלת החבות והתקיימות העילה המשפטית. 2. שאלת הנזק וגובהו.
באנלוגיה לדיני לשון הרע, בשאלה אם אמירה מסוימת מהווה לשון הרע, ישנו מבחן משפטי בשני שלבים אלו. נקדים ונאמר כי דינים אלו מאופיינים בקושי הרב להוכיח נזק. לכן, נקבעו בחוק איסור לשון הרע פיצויים ללא הוכחת נזק. אלא שגם פיצויים אלו, עומדים בקורלציה לנזק פוטנציאלי שהיה עלול להיגרם כתוצאה מהדברים שבגינם הוגשה התביעה ולא פוסקים באופן אוטומאטי את הפיצוי המקסימאלי שללא הוכחת נזק. גם במקרה שיש הוצאת לשון הרע וכאשר בית המשפט לא משתכנע שמדובר בעניין משמעותי המצריך פסיקת פיצוי, הוא יידחה את התביעה. סוגיה זו נמדדת במסגרת ‘זוטי דברים’ – הכוונה היא לדברים זניחים וקטנים כל כך, שאפילו לא עלולים להסב נזק ולכן בית המשפט דוחה תביעות, כאשר זו מסקנתו.
שאלה רחבה וגדולה יותר היא מה בכלל נחשב לאמירה פוגענית. למשל, מקרה שהגיע לבית המשפט בו התובע ספג קריאת ‘הומו’, הוביל להחלטה אמיצה של בית המשפט לדחות את התביעה, שכן ‘הומו’ היא לא מילת גנאי במדינה המעודדת ערכים ליברליים ודמוקרטיים. בדיוק ברוח זו, התיאור ‘שמאלני קיצוני’ הוא לא מילת גנאי, כפי שפסק השופט. יתרה מזו, גם אם התיאור היה מילת גנאי, הוא היה נופל לקטגוריית זוטי דברים. עו”ד אורי דניאל מציין כי ‘זוטי דברים’ מתייחס גם לאופן האמירה של הדברים. אפשר לציין באופן כללי, על פי הניסיון, כי בית המשפט נותן חופש יחסי לטוקבקים ולתגובות אינטרנטיות, יותר מאשר לאופן פרסום אחר.
דיוננו, כמובן, מתייחס לעניין לשון הרע – וייתכן שהמשך התגובה עלול להתפרש כהסתה או רמז להסתה – אך לא זה ענייננו, שכן הוא שייך לדין הפלילי ולא האזרחי. במקרה זה, עורך הדין המייצג את הנתבע טען, במישור ההוכחה, שהאמירה אינה לשון הרע, וליתר ביטחון גם בנה לעצמו מדרגת הגנה נוספת, בהסבריו כי התגובה נדחקה, לא זכתה ל’לייקים’ וכדומה ולכן חוסה תחת הגנת זוטי דברים וכך נדחתה התביעה.
תכנים קשורים נוספים
