כאשר מעוניינים לייבא סחורה לישראל או לייצא סחורה ממנה, מלבד הסחורה עצמה שיש להעביר במכס, ישנו מעין ‘טופס טיולים’ רגולטורי ותלוי סחורה, שיש למלא. כך למשל, אם מדובר בתוסף תזונה, יש להעביר את המוצרים לאישור משרד הבריאות. אם מדובר לדוגמא בכלים ממונעים, יש לקבל את אישור משרד התחבורה, וכדומה. בכל מקרה כאמור, ישנו דין וחשבון עם המכס.
עקרונות דיני העבודה עברו ועוברים מהפכה כמעט יומיומית. אם נחשוב על כך לרגע, ניתן לתאר את היחסים המקראיים שבין עובד למעביד ככאלו שהאידאות שלהם מתקיימות גם היום. למשל, העיקרון המקודש שכיום בא לידי ביטוי בחוק הגנת השכר ובחוק פיצויי פיטורין, הוא איסור הלנת שכר – מקור האיסור הוא במקרא. כמו כן, קיימים עוד עקרונות עתיקים שטיפלו בהסדרת רווחת העובד, תנאיו הסוציאליים, מנוחתו וסביבת עבודתו. כמובן שיישום עקרונות אלו משתנה על ציר הזמן, עם התפתחותה של החברה והמודרניזציה. עקרון ‘רווחת העובד’ פורש והותאם לרוח הזמן הנתון בכל שלב בהיסטוריה, עד לימינו.
